זהו פוסט ראשון בבלוג האיורים שלי. מכל הנושאים שבעולם החלטתי להתחיל דווקא במונדיאל שמתחיל היום. לא כי אני חובבת כדורגל, אני משתעממת מכדורגל (למרות שאף פעם לא נתתי צ'אנס באמת) ואפילו אני לא מחוברת לטלויזיה. אבל לפני שבועיים, כשישבתי לצייר את נושא חודש יוני, דווקא המונדיאל גרף אותי לגמרי. כמובן שבגלל ברזיל, כי באמת שכל דיבורי המונדיאל עושים חשק להיות שם. אז ציירתי קצת, ממש קצת כדורי-רגל, שמעתי מוסיקה ברזילאית של פעם, פסקול נעים ומובטח של תמימות נעורים שנות שבעימית. כדורגל הוא רק התירוץ לבירה ואוירה.
ללכת בחופים ולראות ילדים ועד זקנים משחקים כדורגל בחוף. חוקי המשחק בחוף בברזיל מנוטרלים מדת גזע ומין. פשוט משחקים. פשוט כיף. בלי פוליטיקה וכסף.
טוב, אז אולי החודש הזה, במונדיאל הזה נראה קצת כדורגל. נתחבר מחדש. אם לעצב אין סוף, ולאושר יש ויש, אז האושר כנראה הוא בירה וים. או לאנשים מסוימים בירה וכדורגל. או רק כדורגל.
המוסיקה של פעם:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה