פעמים לא מעטות כשאני תופרת משהו בשביל מישהו אחר, אני מתקשה להיפרד כשמגיעה העת. והנה ביקרתי בביתה של ילדה מתוקה וחיונית מאוד, והנה היא הולכת לרגע ומביאה להראות לי את הכרית החדשה שלה שהיא קיבלה במתנה. וכמובן שישר אני מזהה את הכרית שתפרתי, את הריבועים מהכותנה שבחרתי אחד אחד, ואת כל הצבעוניות הזאת. היא לא ידעה שאני הכנתי אותה, אולי הייתי צריכה להגיד לה שאני אמא של הכרית.
אז בסוף הקיץ הזה תפרתי שתי כריות טלאים לזוג אחיות מתוקות. כרית לכל ילדה. הבקשה היתה שיהיה טורכיז ושיהיה צבעוני. בחרתי בהמון בדים בעיקר של בדי מעצבים (כן יש כזה דבר בדי מעצבים וזה נהדר), ואחד מהם הוא בד של מאיירת aneela hoey המדהימה שאיירה בן השאר בד עם ילדים בסתיו וברקע הטורכיזי הזה הבד הזה מקסים לגמרי.
אני אוהבת לתפור לאנשים שאני מכירה, כי כשלא מכירים יותר קשה לבחור את הבדים. בכל אופן הכריות יוצאות לגמרי ממשבצת ה"ורוד" שמאפיין חדרים של בנות. אבל בהחלט גם בדים ורדרדים יש בכריות האלה...
אז מה עוד היה בכריות האלה?
פאטצ' של לבבות מאחור על גבי בד כחול מנוקד.
שמות הבנות שאוירו על הבד.
הרבה אהבה אמרתי?
אז בסוף הקיץ הזה תפרתי שתי כריות טלאים לזוג אחיות מתוקות. כרית לכל ילדה. הבקשה היתה שיהיה טורכיז ושיהיה צבעוני. בחרתי בהמון בדים בעיקר של בדי מעצבים (כן יש כזה דבר בדי מעצבים וזה נהדר), ואחד מהם הוא בד של מאיירת aneela hoey המדהימה שאיירה בן השאר בד עם ילדים בסתיו וברקע הטורכיזי הזה הבד הזה מקסים לגמרי.
אני אוהבת לתפור לאנשים שאני מכירה, כי כשלא מכירים יותר קשה לבחור את הבדים. בכל אופן הכריות יוצאות לגמרי ממשבצת ה"ורוד" שמאפיין חדרים של בנות. אבל בהחלט גם בדים ורדרדים יש בכריות האלה...
אז מה עוד היה בכריות האלה?
פאטצ' של לבבות מאחור על גבי בד כחול מנוקד.
שמות הבנות שאוירו על הבד.
הרבה אהבה אמרתי?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה